גזר דין בתיק ת"פ 23916-03-12

הנאשם הודה והורשע בכתב אישום מתוקן הכולל שתי עבירות של סחר בסם מסוכן וכן עבירה של עיסקה בסם מסוכן. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, הנאשם מכר לשטורת ששימשה כסוכנת סמויה סם מסוכן מסוג MDMA, באישום הראשון מדובר במכירה של ארבע טבליות ושבר של טבליה נוספת תמורת 150 ש"ח, באישום השני מכירת 5 טבליות תמורת 200 ש"ח . באישום השני ניהלו הנאשם והסוכנת משא ומתן למכירת 100 טבליות סם תמורת סכום של 3.250 ש"ח. בסופו של דבר התברר כי הנאשם סיפק לסוכנת 50 טבליות בלבד וכי הטבליות שסופקו לא הכילו סם כלשהו.

הצדדים לא הגיעו להסכמה לעניין העונש מלבד הסכמה להטיל על הנאשם קנס בסך 3,500 ש"ח. המאשימה טענה לטווח ענישה שבין 18 לבין 36 חודשי מאסר לכל עבירה וביקשה להטיל על הנאשם מאסר ממושך וכן מאסר על תנאי, פסילת רשיון נהיגה וקנס כמוסכם. הסניגור טען כי טווח הענישה הראוי נמוך בהרבה וביקש להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם, מחודש מרץ 2012.

מאז כניסתו לתוקף של תיקון 113 לחוק העונשין התשל"ז-1977 בעניין הבניית שיקול הדעת בענישה, על בית המשפט לקבוע תחילה את מתחם העונש ההולם לעבירות בהן הורשע הנאשם. מלאכתו של בית המשפט אינה קלה, ולמרבה הצער הסיוע שניתן לו מאת הצדדים בעניין זה אינו מספק. המאשימה טענה במקרה זה וטוענת גם במקרים אחרים למתחם ענישה הנע בין 18 לבין 36 חודשי מאסר בפועל לכל אחת מהעבירות. לא הוצגה פסיקה התומכת בעמדה זו, ולא ניתן לה כל נימוק ענייני. ההסדר של הבניית ענישה אין משמעו קביעת תעריפון שרירותי לכל סעיף וסעיף בחוק. המתחם צריך להתייחס לעונש המתאים לנאשם בנסיבות העבירה. עמדת המאשימה המוצגת באופן שרירותי, ללא ביסוס וללא התייחסות של ממש לנסיבות ספציפיות של האירוע הנדון, אינה מספקת מענה לדרישות החוק. לגופו של עניין, אני סבורה שהמתחם המוצע גבוה ואינו תואם את עובדות כתב האישום.

ב"כ הנאשם הפנה לשורה ארוכה של פסקי דין בהם הוטלו עונשים מקלים, שבחלקם לא כללו כלל מאסר בפועל ואף לא בעבודות שירות. כדוגמא אציין את ת"פ 12353-08-11 בו נדון נאשם על שלוש עסקאות מכירת חשיש לארבעה חודשי מאסר, ת"פ 7597-11-10 בו הסתיים תיק של ארבע מכירות סם לסוכן ללא מאסר בפועל כלל, ות"פ 3795/09 בו הורשע הנאשם בשתי עבירות של מכירת סם לסוכן סמוי, אחת מהן מכירת 10 טבליות סם מסוג אל.אס.די, וכן בתקיפת שוטר. הנאשם היה בעל עבר פלילי. התיק הסתיים בעונש של של"צ, תוך שבית המשפט מציין את העובדה שמדובר במקרה חריג.

פסקי הדין אליהם הפנה ב"כ הנאשם אכן מצביעים על ענישה נמוכה בעבירות של סחר בסמים. עם זאת אין בהם כדי לייצג את רמת הענישה הכללית בגין עבירות אלו. חלקם מתייחסים לנסיבות חריגות כגון הליכי שיקום שעבר הנאשם או נסיבות אישיות מיוחדות. יש לזכור כי בקביעת מתחם הענישה על בית המשפט להביא בחשבון לא רק את המצב הקיים בפסיקה כיום, אלא את הראוי וההולם. סחר בסמים היא עבירה חמורה שפגיעתה רעה. היא מסכנת את הציבור ולא בכדי נקבע לה בחוק עונש חמור של עשרים שנות מאסר.

אני סבורה שמתחם הענישה ההולם לעבירות הסחר בסמים, כשמדובר בכמויות קטנות יחסית שנמכרו תמורת סכומי כסף קטנים, נע בין עונש שאינו כולל מאסר בפועל כלל לבין 18 חודשי מאסר בפועל.

העבירה הנוספת של עסקה בסם מסוכן היא עבירה שחומרתה תלויה רבה בנסיבותיה. במקרה זה העיסקה שבוצעה היתה למכירת כמות גדולה של יחידות סם, אולם בפועל מה שנמכר לא הכיל כלל סמים מכל סוג.

לנאשם שבפני עבר פלילי מכביד, כולל הרשעות בעבירות מורות. אמנם אין לחובתו עבירות שבוצעו לאחר שנת 2005, אולם בתקופה זו ריצה הנאשם עונש מאסר למשך 39 חודש שנגזר עליו. הנאשם הודה וחסך זמן שיפוטי. הוא ביצע את כל העסקאות בתקופה קצרה יחסית של כחודש ימים. עובדה זו מצביעה על מעורבותו בעסקי הסמים. עם זאת היא ממקדת את אותה מעורבות לפרק זמן ספציפי, כך שלא ניתן לקבוע כי הנאשם פעל כך לאורך זמן.

כמויות הסם וסכומי הכסף ששולמו תמורתן אינם גדולים. בעיסקה השלישית מדובר בכמות גדולה יותר של סם, אולם בסופו של דבר לא נמכר סם בעיסקה זו.

לאור כל האמור אני דנה את הנאשם לעונש כדלקמן:

1.         מאסר בפועל למשך עשרה חודשים שיימנו החל ממעצרו של הנאשם ביום 7.3.12.

2.         מאסר על תנאי לארבעה חודשים למשך שלוש שנים על כל עבירה לפי פקודת הסמים למעט החזקת סם לשימוש עצמי בלבד.

3.         קנס כספי בסך 3,500 ש"ח שישולם בתוך 60 יום מהיום.

4.         שלילת רישיון נהיגה בפועל למשך 60 יום מיום שחרורו של הנאשם ממאסר.

5.         שלילת רישיון נהיגה על תנאי ל-90 יום למשך שנתיים מיום שחרורו על כל עבירה לפי פקודת הסמים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום.

ניתן היום,  כ"ז חשון תשע"ג, 12 נובמבר 2012, בנוכחות הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: